#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פליגי ר&quot;מ ור' יהודה בזה אומר בג' וזה אומר בה' אם עדותם קיימת. ובב' וג' לכו&quot;ע קיימת.</p><p dir='rtl'>כמה שעות אדם טועה לר&quot;מ ולר' יהודה ? (תרי לישני דאביי, ורבא).	"לאביי ל""ק: לר""מ ולא כלום, והיה מעשה בין ב' לג' וזה כוונתו לתחילה וזה לסוף. לר' יהודה חצי שעה, והיה מעשה אחר ג' ומחצה, וכל אחד טעה חצי שעה. וזה כוונתו לסוף ג', וזה לתחילת ה'.<p></p><p dir=""rtl"">לאביי ל""ב: לר""מ משהו, והיה מעשה בסוף ב' או תחילת ג', והשני טעה משהו. לר' יהודה שעה ומשהו.</p><p dir=""rtl"">רבא הקשה לתרי לישני, דהא אי דייקינן אפשר דיש כאן הכחשה, וכתיב והצילו העדה.</p><p dir=""rtl"">לזה אמר רבא דלר""מ אדם טועה שעתיים פחות משהו, לרבא ג' פחות משהו.</p>"	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בין חקירות לבדיקות ומדוע ?	חקירות דהיינו באיזה זמן היה מעשה, אם אמר איני יודע עדותו בטלה, דהו&quot;ל עדות שא&quot;א יכול להזימה.</p><p dir='rtl'>בדיקות ששואלים במה הרגו וכיו&quot;ב, ובזה אם אמרו איננו יודעים עדותם קיימת.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם ז' חקירות שבודקים את העדים ?	שבוע, שנה, חודש, כמה בחודש, יום, שעה, ומקום.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדים שהוזמו ואומרים שטעו בשעה, עד איזה שיעור תולים שטעו ?</p><p dir='rtl'>ולעניין מה מועילה התלייה ?</p><p dir='rtl'>ולמה מהני מה שבודקים אותם באיזו שעה ?	"לר""מ מתחילת שעה ראשונה עד סוף ה'. וטפי לא דבין יום ולילה לא טעו אינשי.<p></p><p dir=""rtl"">לר""י מתחילת היום עד שישית, וטפי לא, דבערב חמה במערב.</p><p dir=""rtl"">והתלייה לעניין שלא יענשו, אבל להכחשה בבציר מהכי נמי, דע""י שמתרץ האחד עדותו לזמן מוקדם יותר, שוב הו""ל עדותו מוכחשת עם השני.</p><p dir=""rtl"">והבדיקה של השעה מועלת שביתר היום יוזמו. [ולא יכלה הגמ' לומר דמהני ליום אחר, דמ""מ בעינן ז' בדיקות, ובדיקת השעה למאי].</p>"	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאביי דלר&quot;מ אדם אינו טועה, או דטועה משהו, מ&quot;ט לא יאכל כל שישית או קרוב לסוף שש ?</p><p dir='rtl'>וכן לר' יהודה דאדם טועה חצי שעה, או שעה, יאכל בחמישית ?	עדות מסורה לזריזים, חמץ לכל מסור.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבא דלר&quot;מ אדם טועה שעתיים, מ&quot;ט אוכלים חמץ בחמישית ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש שישית דלא ?	ה' חמה במזרח וז' במערב.</p><p dir='rtl'>ושישית לא, דבי קרנתא קאי.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבא אליבא דר' יהודה דאדם טועה ג' שעות, איך אוכלים חמץ ברביעית ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש חמישית דלא ? (3)	בד' משום דבה' חמה במזרח ובז' במערב. ומקשינן דאי הכי חמישית נמי.</p><p dir='rtl'>ואביי תי' דעדות מסורה לזריזים, חמץ לכל מסור.</p><p dir='rtl'>ורבא תי' דר' יהודה לטעמיה דאין ביעור חמץ אלא שריפה, ושעה ללקט עצים. והקשו דבשעת ביעורו השבתתו בכל דבר.</p><p dir='rtl'>אלא משום יום המעונן. ומ&quot;מ ברביעית לא חיישינן, דזמן סעודה לכל היא.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לר' יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה, ומתי השבתתו בכל דבר ?	בשישית רק בשריפה, בשביעית בכל דבר. (רש&quot;י, ועתוס').	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי שעת סעודה לכל אחד (למסקנא) ?	ראשונה - לודיים. (רעבתנים).</p><p dir='rtl'>שנייה - ליסטים. (רעבתנים, ורק נעורים בלילה וישנים ראשונה).</p><p dir='rtl'>שלישית - יורשים. (לא טרחו בו).</p><p dir='rtl'>רביעית - כל אדם. </p><p dir='rtl'>חמישית - פועלים.</p><p dir='rtl'>שישית - ת&quot;ח.	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן אכילה אחר שעה שישית כזורק אבן לחמת, ומתי לא ?	"לא טעם מידי מצפרא, כאבן לחמת.<p></p><p dir=""rtl"">טעים מידי, לית לן בה.</p>"	<br/>פסחים דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחד אומר קודם הנץ ואחד אחר הנץ ?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן איצטריך ? ומה החידוש ?	"עדותם בטלה.<p></p><p dir=""rtl"">והצריכותא באחד אומר קודם הנץ, ואחד אומר תוך הנץ.</p><p dir=""rtl"">דס""ד דנימא דבגילויא הוי קאי וזהרורי הוא דחזא, קמ""ל.</p>"	<br/>פסחים דף יב		
